אל תבזבזו כסף על פרסום

נכון, זה לא נשמע הגיוני שפרסומאי יכתוב כותרת כזו.
משרדי פרסום נלחמים בכל שנות קיומם להסביר ללקוחות שאין זכות קיום בלי פרסום, ומי שלא מפרסם, סופו ידוע מראש.

על מנת שתדעו מדוע פרסומאי, בעל משרד פרסום, בעל ותק רב כל כך כותב כותרת כזו, תצטרכו לקרא את המאמר כולו.
המאמר מופנה בעצם לחברות בעלות תקציב פרסום קטן עד בינוני.

לחברות הגדולות, בעלות תקציבי הפרסום שמסעירים את דמיונו של כל פרסומאי, המאמר הזה לא רלוונטי.

פרסומאי הבא לקבל תקציב פרסום חדש, מתעניין בראש ובראשונה בגובהו של תקציב הפרסום.
מאידך, הלקוח, כלומר המפרסם, מבקש לדעת מבעל המקצוע כמה עליו להקציב עבור פרסום.
תהליך זה של "הורדת ידיים" נמשך מספר "סיבובים", ולבסוף מסתיים בהכרעה בנקודות (אף פעם לא בנוק-אאוט).

משהוסכם על גובה תקציב הפרסום, יש נטיה להוציא את הסכום על ידי מסה גדולה של פרסום.
ה"מכה" הזו נותנת סיפוק לכולם.
המפרסם רואה את עצמו בכל מדיה אפשרית ושומע מאשתו
וממכריו עד כמה הקמפיין מוצלח.
המדיה, מאושרת מכך שקבלה תקציב פרסום שאפשר "לשרוף", והפרסומאי, המשתכר מעמלות, מחשב כבר כמה נשאר בקופה.

לאתר ששקע האבק מעל הקמפיין, מתחילות לצוץ אצל הלקוח השאלות הקשות.
למה אין טלפונים? למה המכירות ירדו? למה לא רואים אותנו?
על כך משיב הפרסומאי באופן ה"תמים" ביותר שנגמר התקציב.
עתה עומדות בפני המפרסם שתי אפשרויות:
האחת, לחרוק שיניים ולהמתין לשנת התקציב הבאה;
השנייה, להכניס את היד למעמקי הכיס ולהוציא משם כספים שלא תוכננו ולא תוקצבו.

זה השלב שבו אני קובע בודאות שהכותרת של המאמר הוכיחה את עצמה.
מפרסמים יקרים, חובתכם לודא שתקציב הפרסום שלכם יהיה בנוי כך שסעיף התחזוקה יהיה בעל עומק,
כך שלא יגמר לכם התקציב אחרי "הבום הגדול".

תקציב פרסום בלי מחשבה על "היום שאחרי" הוא כסף מבוזבז, שיתסכל את המפרסם, אשר יוציא את תסכולו על הפרסומאי, ובצדק.