קופירייטינג - המשך

הבטחה פרסומית או אשליה סמויה
ההנחיה הניתנת לקופירייטר במשרד הפרסום טוויג מדיה היא שקופירייט טוב חייב להכיל הבטחה פרסומית, הנעה לפעולה או הזדהות רגשית או מנטלית. מותר ורצוי שהמסר הכתוב ייצר אשליה סמויה, אולם, גם הקופירייט המוצלח ביותר לא יוכל לחפות על מוצר או על שירות שאינם תומכים בהבטחה הפרסומית. מקבלי ההחלטות חייבים לזכור שכגודל האשליה שהם זורעים בכותרת המוצלחת, כך גודל האכזבה אם המוצר לא יספק אותה.


המבוגרים שבינינו יזכרו בוודאי שני קמפיינים מוצלחים ביותר שנעשו על ידי משרדי פרסום שונים,שבאו להחדיר או להציל מוצר כושל, ואשר קרסו בקול גדול משום ש"לא סיפקו את הסחורה". האחד החדיר לחיינו הצרכניים משקה חדש בשם "קווינס", כאשר קהל המטרה היה בני נוער, והסיסמה שהתאימה מאוד לרוח הימים ההם היתה: "דור הג'ינס שותה קווינס". סכומי עתק הושקעו, וכל נער ונערה באותם ימים זמזמו את הסיסמה מתוך הזדהות מלאה. הכול היה מוצלח. המכירות בהחדרה רשמו שיאים במושגי אותם ימים, ואז נשמע המפץ הגדול: אין קניות חוזרות, או מה שנקרא – הפראיירים לא התחלפו.
הקמפיין השני נעשה לחברה שייצרה נעליים בשם "מגה". רעיונאי מוצלח ייצר אשליה שמדובר בנעליים עם אפיל איטלקי, ומי כמו האיטלקים מעצב נעליים לתפארת. כך נולד בחדרו של הקופירייטר "ג'ירוטי –האיש שנולד עם הנעל ביד". קמפיין הפרסום ויחסי הציבור שליוו אותו חדרו הרבה מעבר לקהל המטרה, וכל ילד בעיר השתוקק לפגוש את ג'ירוטי ולבקש ממנו חתימה. אז?? האם זה חיפה על איכותן הירודה של הנעליים?? האם זה הפך אותן לשיק איטלקי??

קופירייטרים, היזהרו בלשונכם.

משרד פרסום טוויג מדיה.